#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סו. 1 דג שאין לו קשקשת ועתיד לגדל אחר זמן, יש לו עכשיו ועתיד להשירן בשעה שעולה מן המים האם כשר?	בשניהם מותר	חולין סו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סו: 1 מהם סנפיר וקשקשת ומדוע כתבה התורה את שניהם?	"כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר וטהור, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת והוא טמא.<p dir=""rtl"">קשקשת הוא לבוש כדכתיב &quot;ושריון קשקשים הוא לבוש&quot;, ואפ' הכי כתב רחמנא סנפיר וקשקשת משום &quot;יגדיל תורה ויאדיר&quot;.</p>"	חולין סו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סו: 2 מדוע הוצרכה התורה לכתוב בסימני דגים גם &quot;את זה תאכלו&quot; וגם &quot;מבשרם לא תאכלו&quot;?	לעבור עליהם בעשה ולא תעשה.	חולין סו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סו: ג דגים הנמצאים בכלים בורות וכד', חריצים ונעיצין, האם צריכים סימני טהרה להתירם באכילה ומנין?	"כתיב גבי העשה של דגים אֶת זֶה <b>תֹּאכְלוּ</b> מִכֹּל אֲשֶׁר <b>בַּמָּיִם</b>, כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת <b>בַּמַּיִם</b>, <b>בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים</b>. 'את זה תאכלו' - לרבות של בורות שנאכלים בלא סימנים, ואין לומר את זה תאכלו בסימנים ושל כלים כלל וכלל לא, דבסיפא כתיב וכל אשר אין לו וכו' בימים וכו', רק בהם אל תאכל אם אין בהם. <p dir=""rtl"">'במים' 'במים' הוי שני כללות, 'בימים ובנחלים' פרט, לחד תנא הטל פרט ביניהם ודנם בכלל ופרט וכלל, ולתנא דבי ר&quot;י הוי רבוי ומיעוט ורבוי, ומרבים (לשניהם) כל שדומה לפרט שהוא מים נובעים היינו חריצים ונעיצים, וממעטים כלים ובורות שיחין ומעורות שנאכלים בלא סימנים, ואין לומר למעט רק כלים דאם כן 'את זה תאכלו' מה בא לרבות.</p><p dir=""rtl"">(כיוצא בזה ניתן לדרוש שני כללות בפסוק של הלאו וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת <b>בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים</b> מִכֹּל שֶׁרֶץ <b>הַמַּיִם</b> וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר <b>בַּמָּיִם</b>) נחלקו רב אחא ורבינא, חד אמר הפסוק של העשה עיקר שבו הותר הכלים (שבו המיעוט סמוך ומפורש יותר), והלאו נלמד ממנו, וחד אמר שהפסוק של הלאו הוא העיקר שהוא מלמד שלא תאמר שבכלים כלל וכלל לא, והעשה נלמד ממנו.</p>"	חולין סו:		
